פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      למה כוויית שמש מכאיבה כל כך?

      חוקרים הצליחו להראות כי מולקולה מסוימת בתאי העור משחקת תפקיד מרכזי ביצירת כוויית שמש. ייתכן שהחומר שחוסם אותה ישמש בפיתוח תכשירים חדשים להגנה על העור

      אישה עם כוויית שמש (ShutterStock)
      העור צורב ואדמומי (צילום: ShutterStock)

      מי לא מכיר את התחושה הלא נעימה שנגרמת כתוצאה מכוויית שמש: האור מאדים, צובר ומתקלף. אבל האם שאלתם את עצמכם אי-פעם למה זה קורה? חוקרים אמריקנים שפרסמו את ממצאיהם בקיץ שעבר בכתב העת היוקרתי PNAS חושבים שהם יודעים את התשובה: מולקולה המצויה בשפע בעור שלנו היא זו שגורמת לתופעה. החוקרים הראו שחסימה של המולקולה הזו, שנקראת TRPV4, הצליחה למנוע את פגעי כוויות השמש – מה שיכול לסלול את הדרך לטיפולים חדשים.

      כוויות השמש נגרמות על ידי קרינה אולטרה סגולה מסוג B. אנו זקוקים לקרינת השמש כדי שהגוף ייצר ויטמין D, אך חשיפה מוגזמת עלולה לשנות את ה-DNA בתאי העור ולתרום להתפתחות גידולים סרטניים. הכווייה היא כמו סימן בשבילנו: הגיע הזמן להתרחק מהשמש.

      צוות החוקרים ביקש לבדוק אם המולקולה, שידוע כי היא מעורבת בתהליכי כאב אחרים, משחקת תפקיד בכאב ובנזק שנגרם לעור בשל קרינת UVB. מדובר במולקולה בקרום התא שמאפשרת כניסה מהירה של יונים הנושאים מטען חיובי לתוך התא. החוקרים השתמשו בעכברים מהונדסים גנטית – שתאי העור שלהם לא מכילים את המולקולה והראו כי עכברים אלו לא נכווים מקרינת UVB.

      לאחר מכן הם ניתחו את תפקידה של המולקולה בתאים בעזרת תרבית של עור עכבר. הם הראו שקרינת UVB גרמה לזרימת יונים לתוך התאים - אך ורק בנוכחות המולקולה TRPV4. חומר נוסף שנקרא אנדותלין וידוע כגורם לכאב ולגירוד, נכנס אף הוא לתאים. בהמשך, מרחו החוקרים נוזל המכיל תרכובת שחוסמת את המולקולה על עורם של עכברים שלא הונדסו גנטית וראו כי החומר הצליח למנוע כוויות מקרינת UVB.

      החוקרים משערים כי ניתן היה לשלב את החומר בתכשירים המכילים מקדמי הגנה כדי להבטיח הגנה טובה עוד יותר מפני קרינת UVB.