פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מסע בזמן: שני אתרים היסטוריים בצפון הכנרת

      ממש בכניסה לחוף הירוק בכנרת תגלו את חרבת מנים, ארמון ערבי מרתק מהמאה ה-8, וכמה דקות נסיעה ייקחו אתכם למצודת חוקוק, ששימשה גרעין התיישבות בימים שלפני קום המדינה

      חורבת מנים (צילום מסך , wikipedia)
      מבנה ערבי מפואר. חורבת מנים

      אזור הכנרת מלא באתרים ששווים ביקור – הן פינות חמד בטבע והן אתרים היסטוריים. אם כבר הצפנתם והתארגנתם על חופשת קמפינג משפחתית בחוף הירוק – חוף חוקוק הצפוני, אל תפספסו את מה שיש לשכונה להציע. סיירים מנוסים יותר ופחות מוזמים לבדוק מה יש לראות בחורבת מנים, ולחובבי המורשת הלאומית כדאי לבקר במצודת חוקוק בקיבוץ חוקוק.

      רוצים חוף שווה? חפשו את הדגל הכחול
      החוף הירוק הראשון בכנרת


      חורבת מנים (או ח'רבת אל-מיניה) שנמצאת במרחק הליכה מהחוף, הוכרזה גן לאומי והיא פתוחה למבקרים, אף שאין בה מתקנים מוסדרים. זהו טיול חובה לכל מי שמתעניין בארכיטקטורה איסלאמית, היות שמדובר בשרידים מראשית תרבות האיסלאם באזורנו. באתר ישנן הריסות של מבנה מפואר שנבנה במאה ה-8 לספירה, בתקופת שלטונם של החליפים מבית אומיה; כתובת שנמצאה במקום מזכירה את שמו של החליף אל-וואליד ששלט עד שנת 715.

      מדובר במבנה מרובע, עם מגדלי פינה, וכל הסימנים מצביעים על כך שהוא נבנה בעבור פטרון נכבד. בקיר המזרחי היה פתח כניסה מהודר עם קשת וכיפת אבן ובאחת מפינות המבנה שכן מסגד. החפירות הארכיאולוגיות במקום החלו בשנות השלושים, אז חפרו באתר חוקרים גרמנים, וחודשו בשנות החמישים והשישים ואף בשנים האחרונות, בידי חוקרים ישראלים. במקום התגלו עמודים מרשימים, רצפות פסיפס, עיטורים צמחיים מגולפים באבן גיר ועוד ממצאים שמעידים על כך שבימים עברו היה זה מבנה רב הוד. כיום אולי תמצאו אותו במצב פחות מזהיר, אבל גם כך הוא מעניין מאוד.

      מחוף חוקוק לחורבת מנים:

      מצודה מודרנית

      אתר היסטורי נוסף שוכן במרחק עשר דקות נסיעה מהחוף (בכביש 8077): מצודת חוקוק בקיבוץ חוקוק. לא מדובר במצודה עתיקה מימי הצלבנים או הסולטנים הערבים, אלא במצודה מודרנית, שנבתנה ב-1945 בידי חברת "סולל בונה". ובכל זאת, המבנה המבוצר הוא שריד מפרק מכריע ומסעיר בתולדותינו – הימים שלפני קום המדינה. המצודה הוקמה עוד בטרם נוסד הקיבוץ, כהיאחזות אסטרטגית, בעלת חשיבות ביטחונית, בלב האוכלוסייה הערבית באזור.

      המבנה תוכנן על ידי האדריכל יעקב מטריקין מהסוכנות היהודית (שאחראי בין היתר גם למצודת ביריה בגליל); שטחו כ-1,200 מטרים והוא כולל חומה, מגדל מים, חדר אוכל, מטבח ומאפייה, עמדות תצפית, נשקייה ומחסנים שונים, חדרי מגורים ועוד.

      מצודת חוקוק (אתר רשמי , מיכאל יעקבסון , ויקיפדיה)
      מצודת חוקוק (צילום: מיכאל יעקבסון)

      מחוף חוקוק למצודת חוקוק:

      המצודה יושבה לראשונה בידי אנשי ההכשרה המגויסת של הפלמ"ח ומשוחררי הצבא הבריטי. בהמשך הצטרפו אליהם מתיישבים נוספים, ונוסד בה קיבוץ חוקוק. עיתונאי "דבר" שביקר בחוקוק בחג הסוכות בשנת 1947 הדגיש עד כמה מרכזית הייתה החומה בחיי היישוב: "חוקוק – חומה סביב לה, חומת אבן עבה ומגדל צופים בקיר החומה ואף החדרים בנויים בתוך הקיר. ומסביב לחומה – שטח הקרקע שהעמידה קק"ל לרשות הנקודה... אלא שלשם הרחבת הגבולין חסרו האנשים וחסרו המים. והנה נפתרו שתי הבעיות גם יחד".

      במלחמת העצמאות שימשה המצודה בסיס ללוחמים שעזרו להדוף את צבא המתנדבים של הליגה הערבית שלחם נגד היישוב היהודי בצפון הארץ. וכך כתב על מצודת חוקוק דוד שליו בעיתון "דבר" בשנת 1966: "עודני זוכר יפה את ביקורי הראשון בחוקוק. החבר'ה ישבו עוד אז במצודה האפורה וממנה צפו לעבר הכפר הערבי מרר, שבו התחפרו חילות 'צבא השחרור' של פאוזי קאוקג'י זמן מועט לפני שגורשו מהם והובסו. במגדל המצודה נפגשנו עם חיימ'קה (חיים שכטר), במדי סגן צה"ל; במשקפת עקב אחרי התכונה בכפר העויין. מעטים עודם זוכרים היום את התפקיד האסטרטגי החשוב, שהיה להיאחזות של פלמ"ח במצודק חוקוק שנים אחדים לפני מלחמת העצמאות ועד תומה".

      באתר המצודה, שמנהלת המועצה לשימור אתרים, ישנו מוזיאון ומרכז מבקרים המוקדש לתולדות ההתיישבות לפני קום המדינה; ניתן לסייר בחצר המשוחזרת של המצודה ואף במערות מסתור קדומות שהתגלו באתר. שימו לב שיש לתאם את הסיור מראש.